| |


בס"ד, יום שלישי ה' בכסלו תשע"ט  13.11.2018
דף הבית מידע למשפחת הנפטר  דינים ומנהגים  הנצחה וזיכרון  בתי עלמין  אודות חברה קדישא ת"א - יפו 
קצת היסטוריה...
אודות חברה קדישא ת"א - יפו
קמחא דפסחא
מועד לכל חי - ביטאון הח"ק
ישובים שבתחום טיפול חברה קדישא
חברי הנהלה ובעלי תפקידים
שירותי החברה קדישא
מוקדי שירות
פניות ציבור
מכרזים
בית העלמין הדרום (חולון - בת ים)
בית העלמין טרומפלדור
בית העלמין העתיק ביפו
בית העלמין ירקון
בית העלמין נחלת יצחק
בית העלמין קרית שאול
חיפוש נפטרים
מועדי הלוויות
יושבים שבעה - ניחום אבלים
נפטרים שמועד אזכרתם חל היום
אישים
עולמות שחרבו - קהילות בשואה
גדולי ישראל
חללי צה"ל והמחתרות
נפגעי פעולות איבה
תפילות (לפי עדות)
תפילות בבית העלמין לפי שם הנפטר
תהילים ומשניות לפי שם הנפטר
הלכות ומנהגי אבלות
חישוב תאריכי אבלות
שאלות ותשובות (שאל את הרב)
מוקדי שירות
הליך סידור הלוויה והקבורה
רכישת מקומות
יצירת מודעת אבל / אזכרה
הקמת מצבה
פסוקים למצבה
סוגי קבורה
אינדקס נותני שירות
תהילים-אותיות השם ונשמה
פרקי משניות
תפילות בבית העלמין
מפת הגעה לקבר
  נזכור לנצח
  תזכורת ליום השנה
אלבום תמונות
ספר הספדים
דף הבית > הנצחה וזכרון > חיפוש נפטרים

ביאליק חיים נחמן ז"ל
בן יעקב יוסף
נולד בבכפר ראדי ב - 01/01/1872
עלה לארץ ב - 1924
עיסוק גדול משוררי ישראל בזמן החדש.
נפטר בכ"א בתמוז תרצ"ד 04/07/1934
בן 63 בפטירתו
נקבר בבית העלמין טרומפלדור
גוש: 1 אזור: ד שורה: טז מקום: 41
קבור לצד ביאליק מניה וארלוזורוב חיים
הונצח ברחובות ברבות מערי ישראל. על שמו של ביאליק קרויים העיר קרית ביאליק והכפר השיתופי כפר ביאליק, שהוקם על-ידי עולים מגרמניה בשנת מותו של ביאליק.
יום הזיכרון הקרוב יחול ביום רביעי,
כ"א בתמוז תשע"ט 24/07/2019
 
קורות חיים
חיים נחמן ביאליק נולד ב-9 בינואר 1873 (עשרה בטבת תרל"ג), בכפר ראדי הסמוך לז'יטומיר באוקראינה. בגיל 6 עבר עם הוריו לז'יטומיר, ואביו פתח שם בית מרזח. זמן קצר אחרי זה התייתם ביאליק מאמו. ההתייתמות וחוויותיו מהמראות של בית המרזח שבו אביו מתבזה בהענקת שירותים לגויים שתויים באו לידי ביטוי אצל ביאליק ביצירותיו באותם ימים, בין היתר בשיריו, "שירתי" ו"יתמות". לאחר שאביו מת עבר ביאליק לגור אצל סבו הקפדן והאדוק. הגיע בגיל 15 לישיבת וולוז'ין ולמד בה תורה מפיו של רבי נפתלי צבי יהודה ברלין, ראש הישיבה (1888-1891). כפי שניתן להבחין משיריו של ביאליק שנכתבו מאוחר יותר, "המתמיד", "על סף בית המדרש" ו"מתי מדבר אחרונים", בהם מתאר ביאליק בעמקות את עולמו של בן הישיבה, בסגידה להתמדה והמסירות שיש בלימודי התורה, מחד, ובסלידה מהצמצום והקיבעון של תלמידי הישיבות, מאידך, עזב ביאליק את הישיבה מתוך רצון לחוות את העולם שמחוץ לישיבה, להשכיל ולבנות חיים רחבים יותר. בישיבת וולוז'ין כתב גם את שירו "אל הציפור".

כשהיה באודסה ב-1892 נפגש עם אחד העם, שהשפיע על סגנונו הספרותי. בתקופה זו נדפס שירו הראשון "אל הציפור" בחוברת "הפרדס", שאותה ערך י"ח רבניצקי שותפו לעתיד בכתיבה ובהוצאת "דביר" .

בשנת 1893 נשא לאישה את מניה, והחל לעסוק במסחר עצים. בו בזמן כתב כמה שירים שנחשבים למרכזיים בין שיריו. ביניהם את השירים האמורים, "סף בית-המדרש", "מתי מדבר אחרונים", ואת השירה "המתמיד". ב-1897 כתב את שירו "אכן חציר העם", מהמרכזיים בשירי התוכחה שלו, על רקע הימים שלפני הקונגרס הציוני הראשון שהתקיים בבאזל. כמו כן כתב באותה תקופה את השיר "אם יש את נפשך לדעת", והחל בכתיבת סיפורים כשהראשון שבהם הוא "אריה בעל גוף". לצד שירים ביידיש, אותם המשיך לכתוב, יצר ביאליק באותה תקופה כמה משירי האהבה היפים ביותר שנכתבו בספרות העברית כמו "הלילה ארבתי", "צאי (אחותי כלה)", "לא זכיתי באור מן ההפקר" ו"הכניסיני תחת כנפך".

יחד עם רבניצקי, ש. בן ציון ואלחנן לוינסקי, ייסד את הוצאת "מוריה", ששמה לעצמה כמטרה להוציא לאור ספרי לימוד הכתובים בשפה העברית. קובץ השירים הראשון שלו ראה אור ב-1902 אך הפואמה (שירה) שלו "מתי מדבר האחרונים" שפורסמה לאחר צאת הקובץ נמנית עם החשובות ביצירותיו הליריות.

ביאליק ביקר בארץ ישראל בפעם הראשונה בשנת 1909 והתקבל בהערצה רבה על-ידי היישוב היהודי הקטן בארץ. באותה עת הוסיף למאגר יצירותיו עוד כמה סיפורים כמו: "מאחורי הגדר" שבו גיבורו נח (שהוא היפוך הצירוף ח"נ - חיים נחמן) מתאהב בנערה גויה מאומצת על-ידי גויה מרשעת שגרה בבית סמוך לו וגדר מפרידה בין אהבתם, אך לא עומדת באהבתם ונופלת, מטפורית ופיסית. ספורים נוספים שלו הם "ספיח", "יום ששי הקצר" ו"החצוצרה נתביישה".

בין השנים 1920-1910, בנוסף לפרסום שירים חשובים נוספים כמו "צנח לו זלזל", התגלה במלוא כוחו ככותב מסות, וכתב את המסות "הלכה ואגדה" ו"גילוי וכיסוי בלשון" שהן מהמעולות ביותר במסאות העברית. כמו כן הוכיח את כוחו בתרגום יצירת המופת "דון קישוט" (לו קרא "האביר בן דמות היגון" ואת סוסו "סוס לפנים") של מיגל דה סרוואנטס, ותרגם מיידיש את "הדיבוק" מאת אנסקי. באותה תקופה הקים יחד עם רבניצקי ושמריהו לוין את הוצאת "דביר", וערך עם רבניצקי את "ספר האגדה" (1908-1911).

מאחורי העיסוק המוגבר במסות, תרגום וליקוט מעשיות ניצב משבר קשה בחייו של ביאליק, כאשר במקביל להפיכתו למשורר לאומי יבש מעיין יצירתו השירית. "צנח לו זלזל" שנכתב באלול תרע"א (1911) היווה מעין קינה מראש על האובדן הצפוי:

וְשׁוּב יִפְרַח אָבִיב, וְאָנֹכִי לְבַדִּי
עַל-גִּזְעִי אֶתָּלֶה –
שַׁרְבִיט קֵרֵחַ, לֹא צִיץ לוֹ וָפֶרַח,
לֹא-פְרִי וְלֹא-עָלֶה.
אחרי כן, כמעט ולא הוסיף ביאליק לכתוב שירה. עד מותו בשנת 1934 כתב רק עוד תשעה שירים, רובם לא מפאר יצירתו. ארבעה שירים נכתבו בתרע"ה-תרע"ו (1915-1916), שניים בתרפ"ג (1923) ולבסוף שלושה בתרצ"א (1931).

ב-1924 עבר ביאליק לגור דרך קבע בארץ ישראל, בבית שנבנה עבורו בתל-אביב, ותרם להפיכתה למרכז התרבותי והספרותי של היישוב. ביאליק הנהיג בבית "אהל שם" את מסורת "עונג שבת" - מפגשי תרבות של אמנים וסופרים שהפכו למסורת בעיר. בשנת 1933, כשמלאו לו 60 שנה, חגג היישוב את יום הולדתו בטקסים ואירועים, וכל תלמידי בית הספר בתל-אביב באו להביע לו את אהבתם. לרגל האירוע יצאה מהדורה מחודשת של כתביו וכן הספר "שירים ופזמונות לילדים" עם עיטוריו של נחום גוטמן. ב-1928 כתב "אלוף בצלות ואלוף שום", יצירה קלאסית לילדים לדורות שגם הועלתה רבות על הבמה.

ביאליק מת בווינה ב-4 ביולי 1934 (כ"א בתמוז תרצ"ד) לאחר ניתוח בלוטת הערמונית שנכשל. בהלוויתו השתתף כמעט כל היישוב היהודי בארץ, שלווהו מביתו ברחוב הנקרא על שמו עד לבית העלמין שברחוב טרומפלדור.

לאחר מותו קבעה עירית תל-אביב פרס ספרותי חשוב על שמו המוענק לספרות יפה ולמחשבת ישראל (פרס ביאליק). כמו כן קרויים על-שמו הוצאת הספרים "מוסד ביאליק", ורחובות ברבות מערי ישראל. על שמו של ביאליק קרויים העיר קרית ביאליק והכפר השיתופי כפר ביאליק, שהוקם על-ידי עולים מגרמניה בשנת מותו של ביאליק.

לביאליק היה קשר מיוחד לעיר תל-אביב. הוא קבע בה את ביתו, סמוך לבית העירייה דאז. אחרי פטירתו, נותרה אלמנתו מניה לגור בבית. בשנת 1937 החליטה מניה ביאליק לתרום את הבית לרשות העירייה כ"אגודת בית ביאליק" שתפקידה לשמר את הבית. אגודת הסופרים העבריים הפכה את הבית למרכז פעילותה, וערכה בו כינוסים תרבותיים וספרותיים. בבית ציורים ופסלים של המשורר, פרי יצירתם של אמנים ישראלים, השעון האגדי המנגן מדי שעה את "התקווה", כתבי יד המקוריים של יצירות ביאליק וכן אוסף גדול של מכתבים שכתבו ילדים למשורר. במלאת לעיר תל-אביב רבע יובל ב-1934, זמן מה לפני מותו חיבר לרגל האירוע את השיר "על שילשים":

עֲל יַד סָבוֹ הַנֶּכֶד,
הַבֶּן לְיַד אָבִיו -
יַחְדָּו אָרֶגוּ מַסֶּכֶת
פְּלָאַיִךְ, תֵּל אָבִיב



בכדי לעמוד במשימה חשובה ורבת אחריות זו, השקענו במאגר זה עבודה רבה.
אם בכל זאת חלו אי דיוקים נשמח לעדכן ולתקן זאת מיד.
לשליחת תיקונים הקש כאן




חדר זיכרון לזכר
חיים נחמן ז"ל, ע"י:
  רמי בגי רמי בגי
ג' בניסן תשע"ד
03/04/2014
  רמי בגי רמי בגי
ג' בניסן תשע"ד
03/04/2014
  רמי בגי רמי בגי
ג' בניסן תשע"ד
03/04/2014
  רמי בגי רמי בגי
ג' בניסן תשע"ד
03/04/2014