| |


בס"ד, יום חמישי א' באייר תשע"ז  27.4.2017
דף הבית מידע למשפחת הנפטר  דינים ומנהגים  הנצחה וזיכרון  בתי עלמין  אודות חברה קדישא ת"א - יפו 
קצת היסטוריה...
אודות חברה קדישא ת"א - יפו
קמחא דפסחא
מועד לכל חי - ביטאון הח"ק
ישובים שבתחום טיפול חברה קדישא
חברי הנהלה ובעלי תפקידים
שירותי החברה קדישא
מוקדי שירות
פניות ציבור
מכרזים
בית העלמין הדרום (חולון - בת ים)
בית העלמין טרומפלדור
בית העלמין העתיק ביפו
בית העלמין ירקון
בית העלמין נחלת יצחק
בית העלמין קרית שאול
חיפוש נפטרים
מועדי הלוויות
יושבים שבעה - ניחום אבלים
נפטרים שמועד אזכרתם חל היום
אישים
עולמות שחרבו - קהילות בשואה
גדולי ישראל
חללי צה"ל והמחתרות
נפגעי פעולות איבה
תפילות (לפי עדות)
תפילות בבית העלמין לפי שם הנפטר
תהילים ומשניות לפי שם הנפטר
הלכות ומנהגי אבלות
חישוב תאריכי אבלות
שאלות ותשובות (שאל את הרב)
מוקדי שירות
הליך סידור הלוויה והקבורה
רכישת מקומות
יצירת מודעת אבל / אזכרה
הקמת מצבה
פסוקים למצבה
סוגי קבורה
אינדקס נותני שירות
חיפוש נפטרים בבית העלמין יפו
שם משפחה
שם פרטי
בית עלמין
---
חיפוש מורחב
אישים
גדולי ישראל
דף הבית > בתי עלמין > בית העלמין העתיק ביפו
בית העלמין העתיק ביפו

שכונת עג'מי רח' יהודה מרגוזה פינת המגדלור, בין בית החולים הצרפתי לנמל יפו. מיקום:
03-7953600 טלפון:
כ-7,500 מ"ר. 850 נפטרים מצאו את מנוחתם בבית העלמין העתיק ביפו.
בית העלמין הוכרז על ידי הביטוח הלאומי כ"בית עלמין סגור".
שטח:
קבורת שדה סוגי קבורה:
10, 41, 46 תחבורה:

בית העלמין פתוח בימים ב' ו-ה', בין השעות 08:00-12:00.
אין אפשרות לתאם ביקורים בבית העלמין למועד אחר

אודות
בראשית שנת תקצ"ד (1834) רכשה עדת הספרדים חלקת שדה ביפו - למען לא ייאלצו עוד תושבי העיר היהודים לטלטל את מתיהם לירושלים, דבר שדרש הוצאות רבות ועמל רב והוסיף עגמת-נפש לאבלים. לפי רושמי תולדות העתים, התחילו להשתמש בחלקת-שדה זו שביפו רק בשנת ת"ר (1840). בר"ה אלול נכרה הקבר הראשון ונקבר בו הר' משה נסים כהן ז"ל. בית עלמין זה היה פעיל באופן רשמי עד שנת תר"פ (1920) אולם למעשה נכרה הקבר האחרון בתרפ"ח (1928).
בראשיתו של בית עלמין זה, יש למעשה לראות את ראשיתה של חברה קדישא גחש"א במרחב היפואי. בפעם הראשונה נראו סימני ארגון וסדר במתן גמילות חסד של אמת לנפטרי עיר ועדה. בבית עלמין זה נמצא עדויות חקוקות באבן לראשיתו של הישוב היהודי המחודש ביפו, זו העיר שהיתה שער וגם ערש להתחלות חלוציות של ישוב ארץ ישראל ברורות אלה. חולמים רבים, אלמונים וידועים הם ישני עפר של חלקת קברים זו. משפחותיהם חקקו את שמותיהם בתולדות הישוב החדש באותיות זהב.
הנהלת חברה קדישא תל אביב יפו קיבלה על עצמה לשאת בעול שיקומו של גל-עד היסטורי זה, ששיפוצו וטיפוחו היו למעשה חובת הכבוד של מוסדות ממלכתיים. בתכנון קפדני ובהקדשת משאבים מרובים שוקמו הקברים והמצבות וכתב היוחסין היישובי קיבל את מסגרת הכבוד הראוי לו. החברה קדישא הוסיפה לקדושת המקום מיכלי גניזה להטמנת גווילי ספרי תורה שהובאו מן הגולה ונשרפו בדליקה שפרצה במחסני הסוכנות היהודית בנמל יפו.

קצת היסטוריה
לפי ידיעה אחת נקנה בית הקברות היהודי ביפו בשנת תקצ"ד ואולם המת הראשון נקבר בו בשנת ת"ר והוא משה נסים כהן שנפטר בר"ח אלול ת"ר מכאן, התאריך של 150 שנה שציינו כמועד הקמת חברה קדישא ביפו-תל אביב.
המת שלאחריו נקבר ביום ח' באב תר"ב ומכאן מתחיל רישום המתים המדוייק של חברה קדישא.
מסורת של זקני יפו מסרה גם על קבורת יהודים בתוך בית קברות מוסלמי ואולם אין לכך כל אישור. אלה נקברו לפני שנת ת"ר. האחרים הובלו לקבורה בירושלים.
בית-עלמין הישן של יפו משתרע על גבעה, הנקראת "גבעת עג'אמי". ובית העלמין היה ידוע בשם זה בין תושבי יפו, מאז הימים: "בית-הקברות עג'אמי".
כיום הוא נמצא מול בנין בית החולים הצרפתי. על שער בית הקברות שלט האומר:
בית עלמין ליהודי יפו

הת"ר-התר"פ.
הרחוב אשר בו נמצא בית הקברות נקרא על שם רבי יהודה מארגוזה, אבי הישוב ביפו. אף מצבתו נמצאת בבית הקברות הזה וכה נאמר בה:
יהודה עלה השמימה
הילילו וספדו ובכפלים
כי פנה זיו, פנה הוד
דוה לבבנו כי נוטל כבוד
הורד העטרה הוסר הנזר
מורה צדק ומאיר עינים
שר ויועץ זקן וחכם חרשים
לוית חן נשוא פנים ונבון לחשים
ותרב בבית יהודה
תאניה ואניה
יתלוננו בצל שדי
עדי יקום לתחיה הרב הכולל מוהר"ר יהודה הלוי
בן תשעים ושש במותו
וד"ן שנים שפט יפת"ו והמ"ך טו"ב ל"ח מנחם שנת התרל"ט לב"ע. תנצב"ה.
לעדותו של מר ינקובסקי יו"ר מועצת ח"ק בשנת תרצ"א:
"אין אתנו שום מסמכים בקשר עם התייסדות בית-הקברות שבעיר יפו, שלפי דברי זקני הספרדים נמצאים ביפו שניים, העתיק שבעתיק הנו משותף עם קברות הערביים ונמצא בפינה נידחה בסביבות בית-החולים ההסגרי והמבודד. והשני - בעג'מי, שלפי רשימה הנמצאת בארכיון של החברה קדישא מכיל בתוכו כשלושים שורה ובהן כאלפיים קברים, שרק מספר 805 מהם מסומנים במצבות וציונים, ויתרם עזובים מכל. אפשר לשער, שעל-ידי הגירוש מיפו בזמן המלחמה נאבדו הכל".

רשימת 805 הנפטרים שביפו פורסמה ע"י פנחס גרייבסקי, שתרומתו לחקר תולדות הישוב היא עצומה. בעמל-כפים ובקשיים אין ספור עשה זאת ר' פנחס - לא חוקר ולא איש מדע. יהיה זכרו ברוך.
לרשימת הנפטרים הוסיף החוקר משה דוד גאון, את ההקדמה החביבה הבאה:
"מסדרי רשימת הנעדרים השוכנים כבוד בבית-העלמין העתיק ביפו ראויים להיזכר כאן בהוקרה. אולי זה המקום היחיד בכל הארץ, אשר הנהיגו בו בראשית הישוב לרשום בסדר בדיקנות את הנפטרים על-פי אלפא-ביתא פנימית מפליאה, ותאריך מותם ושמותיהם, כל מין ומין לחוד. יפו היהודית בפרק הראשון של תולדותיה לא ביישה בשום פנים את תל-אביב, עם ישובה הצעיר והרענן, היסודות למסורת הונחו עוד מאז, ועל-פי כיוונם הבהיר של העסקנים ההם נמשכת העבודה הענפה ורבת-החשיבות והתוצאות.
"על העתקת הרשימה יש להודות בעיקר למזכיר הראשי של משרד הרבנות ביפו ותל-אביב, הרב בכור פאפולא - - ואנכי בטוח שכל המעונינים בקורות הישוב היהודי ביפו יכירו לו תודה נאמנה על כך".
היו נפטרים שעצמותיהם הוצאו מיפו כמו בובה יוכבד בת מאיר יהודה פישמן שנפטרה ביום כ"ב בתשרי תרמ"ח, ועצמותיה הועברו לבית הקברות טרומפלדור בשנת תרע"ו, נחמן שלמה בוטקובסקי שנפטר בכ"ו אב תרנ"ח, וראובן גולדברג שנפטר בב' אלול תרנ"ח, שעצמותיהם הועברו לחדרה ביום כ"ג באייר תרע"ז ונקברו זה ליד זה, מאיר בלקינד שנפטר בב' שבט תרנ"ח וארונו הועבר לראשון לציון.