| |


בס"ד, יום שני ו' באלול תשע"ד  1.9.2014
דף הבית מידע למשפחת הנפטר  דינים ומנהגים  הנצחה וזיכרון  בתי עלמין  אודות חברה קדישא ת"א - יפו 
קצת היסטוריה...
אודות חברה קדישא ת"א - יפו
קמחא דפסחא
מועד לכל חי - ביטאון הח"ק
ישובים שבתחום טיפול חברה קדישא
חברי הנהלה ובעלי תפקידים
שירותי החברה קדישא
מוקדי שירות
פניות ציבור
מכרזים
בית העלמין הדרום (חולון - בת ים)
בית העלמין טרומפלדור
בית העלמין העתיק ביפו
בית העלמין ירקון
בית העלמין נחלת יצחק
בית העלמין קרית שאול
חיפוש נפטרים
מועדי הלוויות
יושבים שבעה - ניחום אבלים
נפטרים שמועד אזכרתם חל היום
אישים
עולמות שחרבו - קהילות בשואה
גדולי ישראל
חללי צה"ל והמחתרות
נפגעי פעולות איבה
תפילות (לפי עדות)
תפילות בבית העלמין לפי שם הנפטר
תהילים ומשניות לפי שם הנפטר
הלכות ומנהגי אבלות
חישוב תאריכי אבלות
שאלות ותשובות (שאל את הרב)
מוקדי שירות
הליך סידור הלוויה והקבורה
רכישת מקומות
יצירת מודעת אבל / אזכרה
הקמת מצבה
פסוקים למצבה
סוגי קבורה
אינדקס נותני שירות
תפילות בבית העלמין לפי שם הנפטר
תפילות (לפי עדות)
תהילים ומשניות לפי שם הנפטר
הלכות ומנהגי אבלות
מפטירה להלוויה
השבעה ובית האבל
הלכות אבלים
שנת האבל וימי זכרון
שאלות ותשובות (שאל את הרב)
חישוב תאריכי אבלות
דף הבית > דינים ומנהגים > הלכות ומנהגי אבלות > הלכות אבלים > אבלות בשבת ויו"ט
אבלות בשבת ויו''ט

בשבת ויום טוב אסור לקרוע, בחול המועד תלוי במנהג הקהילות, אבל צריך לברך ברכת דיין האמת.

אבלות בשבת:

שבת שבתוך השבעה

השבת אינה מפסיקה את האבלות. אבל מונים את השבת למניין שבעה שהרי קצת דיני אבלות נוהגות ביום זה.
דיני אבלות שבפרהסיא (שבגלוי) אינם נוהגים בו, אבל דיני אבלות שבצנעא נוהגים גם בשבת.

ערב שבת
שעה ורבע קודם שקיעת החמה בערב שבת, מותר לישב על כיסא וספסל ולנעול נעליים גם אם הן מצוחצחות, ומותר לו לצחצח אותם.

בגדי שבת
נוהגים ללבוש בגדי שבת, וכן מותר להחליף לבנים מכובסים וטוב שילבשם אחר תחילה, וכן מותר להציע מפות מכובסות על השולחנות.

דברים שבצנעא
אבלות של דברים שבצנעא נוהגת גם בשבת, ולכן אסור גם בשבת ברחיצה ובתלמוד תורה ובחיי אישות.

התפילות
מותר לאבל לצאת מביתו בשבת כדי ללכת לבית הכנסת.
אין האבל אומר "הודו" קודם מנחה, ובקבלת שבת אומר רק "מזמור שיר ליום השבת", וכן אינו אומר המשנה "במה מדליקים" אולם יש מקומות שנוהגים לומר הכל, ואינם משנים בשום דבר מבכל שבת.
אם מתפללים בבית האבל בשבת בשחרית אומרים "אב הרחמים", ובמנחה אין אומרים פסוק "ואני תפילתי" ואומרים "צדקתך צדק", ואין האבל אומר "ברכי נפשי" בימות החורף ולא "פרקי אבות" בקיץ.

קריאת התורה
אין האבל קורא בתורה בשבת בה חלים עליו דיני אבלות. ואין האבל עולה לתורה אף אם הוא כהן או לוי, ואם אין שם כהן או לוי אחר, טוב שיצא מבית הכנסת בשעה שקוראים לעלות לכהן או ללוי. אבל מותר לכבד אותו בהוצאה והכנסה ובהגבהה וגלילה.
אחר קריאת התורה מזכירים נשמת הנפטר בתפילה "א-ל מלא רחמים", ואפילו בשבת שמברכים ברכת החודש שאין מזכירים אז שאר מתים.
מותר בשבת לחזור הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום" ואם יום השביעי לאבלותו הוא בשבת, ימתין מלחזור עד אחרי יציאתו מבית הכנסת קודם האכילה.
יש מתירים ללמוד גם פירוש רש"י למי שרגיל בכך כל שבת.

הסעודה
אין האבל אומר "שלום עליכם" בסעודת לילי שבת, וכן במקומות שנהוג לברך הבנים בליל שבת אין לברכם בשבת זו.

מוצאי שבת
אחר צאת השבת יאמר האבל "ברוך המבדיל בין קודש לחול" בלא שם ומלכות, ואחר כך יחליף בגדיו לבגדי חול ויחלוץ מנעליו.
יש מקומות שנוהגים שאין אומרים בתפילת ערבית פסוק "ויהי נועם".
אחר התפילה אומרים מזמור ט"ז שבתהילים.

הבדלה
אם האבל מבדיל אינו אומר הפסוקים "הנה א-ל ישועתי וכו' ", רק מתחיל מיד בברכות, והמנהג שמברך גם על בשמים.

אבלות בחג ובמועדי השנה

הפסקת אבלות בחג
מי שנפטר לו קרובו ונקבר קודם החג ונהג קודם החג אבלות אפילו שעה קלה, החג מבטל ממנו דיני אבלות שבעה. חג נקרא לעניין זה, שלושה רגלים פסח, שבועות וסוכות, וכן ראש השנה ויום הכיפורים.

ערב החג
מותר בערב החג אחר חצות לכבס בגדיו אבל לא ילבשהו רק בלילה, ויש נוהגים לכבס רק סמוך לערב.
רחיצה מותרת גם בחמים אחר תפילת מנחה סמוך לערב, וכן שאר מנהגי אבלות. בערב פסח מותר הכל מחצות היום דאז הוא כחג לכל דבר.
בערב יום כיפור מותר לרחוץ ולטבול סמוך לערב גם קודם תפילת מנחה, ומותר לו ללכת לבית הכנסת לתפילת מנחה, וכן מותר לו לאכול סעודת מפסקת על כיסא וספסל.

הלוויה
קודם צאת ההלוויה בחול המועד מחליף האבל בגדיו לבגדי חול וקורע בהם, אחרי הלוויה עושים "שורה" כרגיל רק האבל אינו חולץ מנעליו, ולאחר הלוויה מחליף שוב בגדיו לבגדי חג.

קריעה
יש קהילות שנוהגות שכל הקרובים קורעים בחול המועד, ויש קהילות שנוהגות שרק אבלים על הוריהם קורעים, ושאר הקרובים קורעים רק לאחר החג. כל הקרובים מברכים ברכת "דיין האמת" בחול המועד.

סעודת הבראה
אין אוכלים סעודת הבראה ביום טוב, אבל בחול המועד אוכלים כשיושבים על כיסאות רגילים, ואין אוכלים ביצים קשות כרגיל רק מיני מזונות וכדומה.
יש קהילות שנוהגות שרק אבלים על הורים אוכלים סעודת הבראה, אבל לא על שאר קרובים.

אבלות
אינו נוהג בחג שום אבלות שבפרהסיא (בגלוי), אבל נוהג דברי אבלות שבצנעא ולכן אסור ברחיצה ובחיי אישות, בערב יום טוב האחרון מותר לרחוץ בחמים וללבוש בגדים מכובסים.

שלושים
ימי החג נמנים לימי אבלות שלושים, ולכן מסתיימים השלושים אחר שלושים יום מהקבורה.
דברי אבלות הנוהגות בימי השלושים נוהגות גם בחול המועד.

הדלקת נר
הנר שרגילים להדליק בימי השבעה, צריך להיות דלוק גם בחול המועד וביום טוב אף שאין יושבים אז "שבעה".

מוצאי החג
במוצאי החג מתחילים לשבת אבלות שבעה עד עבור שבעה ימים מהחג.

פורים
פורים אינו מפסיק אבלות כחג, אבל אין נוהגים בו אבלות שבפרהסיא (בגלוי), לא בי"ד באדר גואל בט"ו בין עיירות מוקפות חומה ובין עיירות הפרוזות.
אבלות בדברים שבצנעא נוהגות גם בפורים ולכן אסור ברחיצה ובתלמוד תורה ובחיי אישות.
ימי הפורים נמנים למניין אבלות השבעה.
מותר להחליף בגדיו לבגדי חג, אבל צריך למעט במיני שמחה שעושים.
בליל פורים אם יכול לסדר מניין בביתו לתפילה ולקריאת המגילה, יתפלל ויקרא המגילה בביתו, ואם אי אפשר מותר לו ללכת לבית הכנסת, ביום מותר ללכת לבית הכנסת אף אם הוא יכול לסדר מניין בביתו.
קורעים בפורים כל הקרובים, ואחר הלוויה מחליף בגדיו לבגדי חג.
אוכלים סעודת הבראה, אבל לא ביצים קשות כנהוג, רק במיני מזונות וכדומה.
האבל חייב בסעודת פורים ובמשלוח מנות ומתנות לאביונים, אבל לא ישלח דברים העשויים לשמחה, אבל אין שולחים לאבל משלוח מנות כל השלושים, ולאבלים על הוריהם כל י"ב חודש גם דברים שאינם עשויים לשמחה.

תשעה באב
בתשעה באב מותר לאבל ללכת לבית הכנסת בלילה וביום עד גמר אמירת "קינות", ומותר לו לעלות לתורה גם בתוך השבעה.