| |


בס"ד, יום שבת כ"ז באב תשע"ז  19.8.2017
דף הבית מידע למשפחת הנפטר  דינים ומנהגים  הנצחה וזיכרון  בתי עלמין  אודות חברה קדישא ת"א - יפו 
קצת היסטוריה...
אודות חברה קדישא ת"א - יפו
קמחא דפסחא
מועד לכל חי - ביטאון הח"ק
ישובים שבתחום טיפול חברה קדישא
חברי הנהלה ובעלי תפקידים
שירותי החברה קדישא
מוקדי שירות
פניות ציבור
מכרזים
בית העלמין הדרום (חולון - בת ים)
בית העלמין טרומפלדור
בית העלמין העתיק ביפו
בית העלמין ירקון
בית העלמין נחלת יצחק
בית העלמין קרית שאול
חיפוש נפטרים
מועדי הלוויות
יושבים שבעה - ניחום אבלים
נפטרים שמועד אזכרתם חל היום
אישים
עולמות שחרבו - קהילות בשואה
גדולי ישראל
חללי צה"ל והמחתרות
נפגעי פעולות איבה
תפילות (לפי עדות)
תפילות בבית העלמין לפי שם הנפטר
תהילים ומשניות לפי שם הנפטר
הלכות ומנהגי אבלות
חישוב תאריכי אבלות
שאלות ותשובות (שאל את הרב)
מוקדי שירות
הליך סידור הלוויה והקבורה
רכישת מקומות
יצירת מודעת אבל / אזכרה
הקמת מצבה
פסוקים למצבה
סוגי קבורה
אינדקס נותני שירות
תפילות בבית העלמין לפי שם הנפטר
תפילות (לפי עדות)
תהילים ומשניות לפי שם הנפטר
הלכות ומנהגי אבלות
מפטירה להלוויה
השבעה ובית האבל
הלכות אבלים
שנת האבל וימי זכרון
שאלות ותשובות (שאל את הרב)
חישוב תאריכי אבלות
דף הבית > דינים ומנהגים > הלכות ומנהגי אבלות > שנת האבל וימי זכרון > השלושים
השלושים

מניין השלושים
בפסח נחשבים האבלות שלפני הפסח והפסח לארבע עשרה יום למניין השלושים, ואחר הפסח צריך להשלים רק שישה עשר יום לתשלום השלושים. וכן בשבועות צריך להשלים אחר החג רק ששה עשר יום.
בסוכות נחשבים האבלות שלפניו וחג הסוכות ושמיני עצרת לעשרים ואחד יום ומשלים לאחר החג עוד שמונה ימים לתשלום השלושים.
בראש השנה צריך לנהוג אבלות שלושים רק עד יום כיפור, ויום כיפור מבטל ממנו אבלות שלושים , וכן ביום כיפור נוהג אבלות שלושים עד חג הסוכות וחג הסוכות מבטל אבלות שלושים.

הפסקת אבלות שלושים
אם נסתיימו שבעת ימי אבלותו קודם החג, ואפילו אם נסתיימו בערב החג בבוקר, החג מבטל ממנו כל הנהגות אבלות שלושים. מותר להסתפר להתגלח ולהתרחץ סמוך לערב אחר תפילת מנחה, וכשיש צורך גדול אפשר מחצות היום, בערב פסח מותר להסתפר ולהתגלח גם קודם חצות היום.

השלושים
לאחר שבעת ימי האבלות עודנו אבל עוד עשרים ושלושה יום עד תום שלושים יום, ונוהג בהם קצת דברים של אבלות.
אין להסתפר ולהתגלח, וכן אין ליטול ציפורניו בכלי.
רחיצה מותרת גם במים חמים, האשכנזים נוהגים לא להתרחץ במים חמים כל השלושים.
כשלובש בגדים מכובסים צריך לתת אותם מקודם לאחר ללובשם לשעה קלה ואחר כך מותר לו ללובשם.
ויש נוהגים שאם מניחם על גבי הרצפה או שמקלקל הקיפולים נחשב כאילו לבשם אחר, ומותר ללובשם.
אין ללבוש בגדים חדשים, ובמקום הצורך מותר אם לבשם שניים או שלושה ימים, וכן אין ללבוש בחול בגדי שבת.
אין לישא אשה בתוך השלושים, ואם קבעו חתונה קודם שנעשה אבל והוא רווק מותר.
שידוכים מותר לעשות גם בתוך השבעה, ואפילו ביום המיתה.

יום השלושים
נוהגים ביום השלושים לבקר בבית הקברות על הקבר ואומרים פרקי תהילים ותפילת "אנא בכח" ומזכירים נשמת הנפטר בתפילת "א-ל מלא רחמים" וכשיש מניין אומרים קדיש.
אם חל יום ה"שלושים" בשבת, הולכים לבית-הקברות ביום שישי שלפניו, או ביום ראשון שלאחריו, וטוב יותר להקדים היות והתפילות מסייעות לנפטר יותר לפני תום השלשים, מאשר לאחריו.
ביום ה"שלושים" רשאים האבלים על אח, אחות, בן, בת, אשה או בעל להתגלח ולהסתפר. אולם, באבלות על אב ואם, אין איסור התספורת פוקע ביום זה, אלא הוא ממשיך לנהוג עוד כמה ימים.

אזכרה וגילוי המצבה
ביום ה"שלושים" עולים אל הקבר לעריכת אזכרה, ויש הנוהגים לקיים ביום זה את "גילוי המצבה".
החזן, העורך את האזכרה, פותח באמירת פרקי תהלים: ל"ג, ט"ז, י"ז, ע"ב, צ"א, ק"ד וק"ל.
לאחר מכן אומרים כמה קטעים ממזמור קיט בתהלים, הערוך לפי סדר אלף-בית, כשלכל אות ישנם שמונה פסוקים המתחילים בה. נוהגים לקרוא את הפסוקים שמאותיותיהם מורכב שמו הפרטי של הנפטר.
לאחר מכן אומר החזן את ארבע המשניות, שאותיותיהן מרכיבות את המלה "נשמה".
לאחר אמירת פרקי תהילים, אומרים האבלים "קדיש יתום" ותפילת "אל מלא רחמים".
בטרם פרידה מניחים אבן קטנה על הקבר, להראות שהנוכחים לא שכחו את הנפטר. כמו כן, נוהגים להניח את יד שמאל על המצבה, אם זו כבר הוקמה. הנחת היד היא סמלית. בידו של אדם חמש אצבעות ובהן חמישה-עשר פרקים (בכל אצבע – שלושה פרקים). יד זו, על חמישה-עשר פרקיה, מונחת כנגד הפסוק המדבר על תחיית המתים: "יחיו רפאים תפיל" (ישעיהו כו, יט), המונה חמש-עשרה תיבות.

כשחל יום ה"שלושים" בשבת
אם חל יום ה"שלושים" בשבת, הולכים לבית-הקברות ביום שישי שלפניו, או ביום ראשון שלאחריו, וטוב יותר להקדים היות והתפילות מסייעות לנפטר יותר לפני תום השלשים, מאשר לאחריו.
אם יום ה"שלושים" חל בחג השבועות, או ביום-טוב האחרון של חג הסוכות של חג הפסח – נוהגים לעלות על הקבר באיסרו-חג. אם חל יום ה"שלושים" ביום הראשון של פסח או סוכות – מקדימים את העלייה לערב החג. ואם חל יום ה"שלושים" בראש השנה או ביום הכיפורים – דוחים את העלייה למחרת החג, ואין אומרים "אל מלא רחמים" או "תפילת אשכבה".

נר נשמה
ביום ה"שלושים" מדליקים נר נשמה, שידלק מעת לעת במשך עשרים וארבע שעות. את הנר מציבים בבית במקום בולט, נר נוסף מדליקים בבית הכנסת. יש להקפיד כי האבלים יעברו לפני התיבה בכל התפילות ביום ה"שלושים".