כשאחד מיקירנו נפטר בבית, ומה עושים אם זה קורה בבית החולים?

בדרך כלל אנו נמנעים מלעסוק בנושא המוות עד שנפגשים אתו בעל כורחנו. אי אפשר להתכונן לזה ותמיד זה נופל עלינו בהפתעה, ובכל זאת, לעיתים אנו שואלים את עצמנו מה באמת עושים במקרה שבן משפחה נפטר בבית או בבית החולים.
להלן רשימת הפעולות שיש לבצע:

במקרה של פטירה בבית:
יש לצלצל למגן דוד אדום ולהזמין אמבולנס עם רופא לשם קביעת המוות והכנת תעודת פטירה.

במקרה שקיים חשד למוות לא טבעי, יש להזמין את המשטרה ובהמשך להצטייד באישור משטרה לפני הקבורה. מן המשטרה נמסר כי אם בידי המשפחה יש הודעת פטירה עם סיבת המוות, אין צורך להודיע למשטרה. בכל מקרה אחר יש להזמין את המשטרה. קצין משטרה יגיע לבית בו נמצאת הגופה, ואם הנסיבות לא מעלות חשד לפלילים, בסמכותו של ראש לשכת חקירות מרחבי לוותר על המשך חקירה והמשפחה תורשה לטפל בגופה.

יש לפנות למשרד הבריאות עם תעודת פטירה ב-3 עותקים, אישור משטרה (רק במקרה של מוות לא טבעי) ותעודת זהות של הנפטר - כל זאת, לשם קבלת רשיון קבורה.

יש לדאוג לפינוי הגופה, לקירור בבית העלמין או בבית חולים קרוב. ההעברה נעשית באמצעות אמבולנס של החברה קדישא או חברת אמבולנס פרטית.

יש לפנות עם כל המסמכים לחברה קדישא לתיאום מועד ההלוויה.

במקרה של פטירה בבית החולים:
יש להכין את תעודת הזהות של הנפטר לשם קבלת תעודת פטירה מבית החולים.

במקרה של פטירה בעקבות תאונה או מוות לא טבעי אחר יש להצטייד באישור משטרה.

יש לפנות למשרד הבריאות לצורך הוצאת רשיון קבורה בצירוף תעודת פטירה חתומה ב-3 עותקים ותעודת זיהוי של הנפטר.

בצירוף המסמכים הללו יש לפנות לחברת קדישא הקרובה לתיאום מועד ההלוויה.

לידיעתכם: למשפחה הקרובה יש זכות להתנגד לניתוח שלאחר המוות.

מי זכאי לקבורה ללא תשלום:
תושב ישראל, שנפטר בישראל, ונקבר במקום מגוריו.
תושב ישראל, שנפטר בחו"ל, ונקבר במקום מגוריו בישראל.

מתי רשאית חברה קדישא לגבות תשלום:
רכישת חלקת קבר בחיים (על פי התעריפים הקבועים בחוק. התעריף שונה ממקום למקום).
קבורה ב"חלקה חריגה" (חלקה שאושרה מראש על ידי המוסד לביטוח לאומי כחריגה).
קבורה בבית עלמין סגור (בית עלמין שהוכרז כסגור בשל מיעוט חלקות לקבורה).
תושב ישראל שנפטר ומשפחתו מעונינת לקברו שלא במקום מגוריו.

ראשית, עליכם לפנות לחברה קדישא ולתאם עימה, בהתאם למקום מגורי הנפטר ולמקום הפטירה, את בית העלמין בו תיערך הקבורה ואת מועד הלוויה. התיאום המוקדם חשוב על מנת שיהיו עובדים פנויים לעסוק במלאכת הקבורה, ולא ייווצר עומס רב מדי על אזור מסוים בבית הקברות.
חברת הקדישא תתאם את זמן הלוויה לפי לוח הזמנים שלה, תוך ניסיון מירבי להתחשב בהעדפת בני המשפחה. אם הקבורה נערכת לפני שקיעת השמש (אפילו במספר דקות), נחשב יום הקבורה ליום הראשון של השבעה.

נוהגים לקבור סמוך למועד הפטירה ובמידת האפשר, ביום הפטירה עצמו. ישנן חברות קדישא, בעיקר בירושלים ובצפת, המקפידות על מנהג זה וקוברות אפילו בשעת לילה מאוחרת, על מנת שלא 'להלין את המת' (כלומר, שהמת יעבור לילה בלא קבורה). עם זאת, בקביעת מועד הלוויה, יש לקחת בחשבון את הזמן הנדרש להודיע לאנשים על הפטירה ולאפשר להם להגיע ללוויה. על פי המסורת היהודית, השיקול המרכזי בהחלטה על מועד הקבורה הוא כבוד הנפטר: מצד אחד, כבודו בקבורה מהירה ומצד שני, כבודו בכך שרבים ילווהו בדרכו האחרונה. כמובן, יש להתחשב גם במשפחת הנפטר, ואם יש בן משפחה בדרגה קרובה המצוי בחוץ לארץ - נהוג להמתין לו.

בתי העלמין פועלים בימות החול במשך כל שעות היום ובחלק משעות הלילה ואינם פועלים בשבתות ובחלק מן החגים (ראש השנה, יום הכיפורים, היום הראשון של סוכות, שמחת תורה, הימים הראשון והאחרון של פסח וחג השבועות).

תיאום נוסף עם החברה קדישא
בעת התיאום כדאי גם לבדוק דברים נוספים: אם אתם מעוניינים בהסדרי קבורה מיוחדים, כגון קבורה בתכריכי פשתן, עיטוף בטלית הנפטר בשעת הלוויה או קביעת מסלול מיוחד למסע הלוויה - ציינו זאת במפורש.
אם יש לכם חשש כי לא יגיע ללוויה 'מניין' (עשרה גברים מעל גיל 13, וחשוב לכם לומר קדיש) - בררו שמא תוכל החברה קדישא לדאוג למניין. אם משפחתכם הינה משפחת כהנים - חשוב כי תיידעו בכך את אנשי החברה קדישא מראש. בהזדמנות זו תוכלו לוודא גם קיומה של מערכת הגברה בבית הלוויות. אם ציבור המלווים כולל אנשים מבוגרים מאד או חולים - ייתכן ואפשר להביאם אל מקום הקבר ברכב. בררו את המסלולים מראש עם הנהלת בית העלמין או החברה קדישא.

נושא נוסף שעשוי לעלות בתיאום המוקדם עם חברות הקדישא הוא צורות הקבורה השונות, המיועדות לחסוך בשטח צמוד-קרקע לקבורה. כדאי לדעת כי בחלק מבתי העלמין קוברים כיום בצורות קבורה אלה, ולעתים תתבקשו לבחור באופציה העדיפה בעיניכם. במקרים אחרים לא תוצג בפני המשפחה אפשרות בחירה. להלן צורות הקבורה הקיימות כיום, בנוסף לאופציה המוכרת לפיה נקבר כל נפטר בחלקת קבר פרטית ('קבורת שדה'):

קבורה רמה: הקבורה מבוצעת במבנה רב קומות כאשר בכל קומה ניתן להביא את הנפטר לקבורה בקבורת שדה או בקבורה זוגית/משפחתית.

קבורת שדה : משטח אופקי ישר בו מסודרים הקברים זה לצד זה במרחקים קבועים, ובעומק הקרקע. שיטה זו היא שיטת הקבורה המקובלת בדורות האחרונים בעם ישראל.

קבורה זוגית-משפחתית: קבורה זו מתבצעת בעומק הקרקע. החברה כורה קבר בעומק המוגדר בהלכה. הנפטר הראשון נקבר בתחתית הקבר, מכוסה באבני הגולל ובעפר על פי דרישת ההלכה ועל גביו ייטמן הנפטר השני.

סנהדרין (קומות): קבורה זו מתבצעת בתוך אולמות קבורה שנבנו על פי כל כללי ההלכה היהודית. הנפטר מוכנס על ידי מיטה מיוחדת לתוך כוך כדוגמת "קבורת הסנהדרין" שנחשפו בירושלים ובמקומות נוספים ברחבי הארץ.

קבורת על: קבורה זו מתבצעת מעל נפטר הקבור בקבר בודד בקבורת שדה. לאחר הסרת המצבה חברה קדישא מכינה מקום נוסף, בו ייטמן הנפטר השני. בכל אחד משלבי ההכנה אין מגע עם הנפטר הראשון והחפירה מתבצעת עד לאבני הגולל המכסים אותו. קבורה זו אינה מתבצעת במקום פנוי.

העברת המת אל בית הלוויות
בדרך-כלל תדאג החברה קדישא, המטפלת בלוויה ובקבורה להעברת המת אל בית הקברות ללא תשלום נוסף.
הדברים אמורים גם כאשר הפטירה אירעה בבית או ברחוב (לאחר שצוות מד"א קבע את המוות והוציא הודעת פטירה) וגם כאשר הועבר הנפטר למרכז הלאומי לרפואה משפטית באבו כביר לצורך זיהוי או קביעת נסיבות המוות (ואמבולנס הנמצא בחוזה עם משטרת ישראל דואג להעברה ללא תשלום).
במקרים מיוחדים תצטרכו אתם לשכור אמבולנס פרטי להסעת הגופה. אם חולף זמן בטרם נאסף הנפטר - דאגו לקרר את החדר בו הוא מצוי. אם ברצונכם לארגן 'שמירה' על הנפטר בין קרוביכם וידידיכם, בהתאם לתפיסה המסורתית כי אין להשאיר את הנפטר לבדו עד לרגע הקבורה - בררו את הסוגיה מול החברה קדישא.

הוצאת רשיון קבורה
חברות הקדישא אינן מוסמכות לקבור מתים בלא רשיון קבורה המוצא ללא תשלום על-ידי משרד הבריאות. מטרות הרשיון הינן פיקוח על החברה קדישא, ניהול סטטיסטיקות של גורמי מוות ומניעת התפשטותן של מחלות זיהומיות והידבקותם של הקברנים והמלווים. במרבית המקומות דואגת החברה קדישא להוצאת הרשיון. במקרים אחרים, משרד קבלת החולים בבית החולים מטפל ברשיונות דרך הפקס, ואם הועברה הגופה למרכז הלאומי לרפואה משפטית - דואגים הם לרשיון. עם זאת, בחלק מן המקומות, ובעיקר כאשר הפטירה מתרחשת בלילה או בבית, מוטל התפקיד על המשפחה. במקרה זה, עליכם להגיע אישית (בדרך-כלל אין די בתשדורת פקס) למדור רשיונות קבורה במשרד הבריאות במחוז אליו שייך הנפטר. אם חלפו שעות העבודה והלוויה נערכת באותו יום -היעזרו בחברה קדישא, בחדר מיון של בית החולים או במספר חירום על דלת הסניף. בבואכם אל המשרד, הצטיידו במסמכים הבאים:
אם הפטירה אירעה בבית חולים:
הודעת פטירה מקורית (מסופקת ע"י צוות ביה"ח, ב- 3 עותקים).
תעודת זהות של הנפטר (לעתים ניתן להסתפק בצילום של התעודה).

אם הפטירה אירעה בבית או ברחוב:
הודעת פטירה מקורית (מסופקת ע"י רופא מד"א שקבע את המוות, ב - 3 עותקים).
דו"ח מד"א.
תעודת זהות של הנפטר (לעתים ניתן להסתפק בצילום של התעודה).
אם נסיבות המוות אינן ברורות - אישור המשטרה על העדר חשד פלילי.

דאגו שיישארו בידכם לפחות שני עותקים מקוריים של הודעת הפטירה.

שימו לב!
אם הגעתם למדור הרשיונות, בקשו ומלאו גם 'טופס בקשה לתעודת פטירה'. אם לא הסדרתם את תעודת הפטירה בהזדמנות זו, תוכלו לעשות זאת במשרד הפנים גם לאחר הקבורה (הודעת הפטירה שקיבלתם מן הרופא אינה מהווה תעודת פטירה לצרכים רשמיים ומשפטיים, כמו זו המונפקת על ידי משרד הפנים).

הודעה לציבור
לאחר שקבעתם מקום וזמן, עליכם להודיע על כך לחבריהם וקרוביהם של הנפטר ושל האבלים. חשוב לדעת כי חברות הקדישא עובדות לעתים בלוח זמנים עמוס, ואין להן ברירה אלא להקפיד ולדייק בלוח הזמנים שסוכם. מומלץ להודיע לקהל שלכם על שעה מוקדמת במעט מזו שסיכמתם עם החברה קדישא.
אין צורך כי האבלים עצמם יעמדו ליד הטלפון שעות ארוכות כדי להודיע לאנשים. היעזרו בחבריכם! הודיעו אתם לאדם אחראי אחד מכל מעגל היכרות שלכם (מקום העבודה, הלימודים, שכנים, משפחה מכל צד) והניחו להם להעביר את ההודעה הלאה. במידת הצורך, הזמינו הסעות מאורגנות להובלת המלווים אל בית הקברות.

שימו לב!
מומלץ לבקש מאחד החברים או השכנים אשר אינו מגיע ללוויה להישאר בבית האבלים כשומר הבית. למרבה הצער, במקרים רבים ניצלו גנבים את צער המשפחה ואת היעדרותה מן הבית ופרצו אל בתי אבלים בזמן לוויה או שבעה. היערכו לכך!

מודעות אבל
אם ברצונכם לפרסם מודעות אבל בעיתונות או על גבי לוחות מודעות (אין חובה לעשות זאת), פנו לאחד מן העסקים הפרטיים שעוסקים בעניין. העסקים המתמחים במודעות אבל מספקים את השירות באופן מיידי, ורובם מספקים גם שירות של הדבקת המודעות תמורת תוספת תשלום. לחלופין, ניתן להסתפק ביצירת מודעות במחשב הביתי והדבקתן בעזרת ידידים. לפני הזמנת או הכנת המודעות, חשבו כמה מודעות דרושות לכם, באילו אזורים להנחות את מדביקי המודעות לפעול ואיזה נוסח אתם מבקשים שיופיע במודעה. זכרו לכלול את הכתובת בה יושבים שבעה, את רשימת האבלים, את שמו המלא של הנפטר ואם אתם מתכוונים לערוך תפילות בבית האבלים - אף את זמניהן. אם אינכם מחפשים ניסוח מקורי במיוחד, תוכלו לבחור מתוך נוסחים מקובלים שיציעו לכם בבית הדפוס. התשלום הוא בדרך-כלל לפי גודל הדף המבוקש, מספר המודעות ואזור החלוקה.

שימו לב!
בדרך-כלל אין צורך ביותר מ - 20 או 30 מודעות אשר מודבקות סביב בית הנפטר ובתי האבלים ובמקומות בהם נהג הנפטר לשהות (מקום עבודה או לימודים, בית כנסת, מועדון, מרכז קניות שכונתי). כדאי להשאיר אצלכם מודעות אחדות לתלייה סביב הבית בו יושבים שבעה ואף למזכרת.

יצירת מודעת אבל

הספדים וקדיש
עליכם, המשפחה הקרובה, לתכנן מראש מי יישא את ההספדים בבית הלוויות ולהודיע לדוברים מוקדם ככל האפשר, על מנת שיוכלו להקדיש זמן ראוי למחשבה ותכנון. נסו שלא להאריך יותר מדי בדברים. זכרו כי הקהל עומד על רגליו זמן ארוך, לעתים בתנאי צפיפות ומזג אוויר קשים. כדאי למנות אדם קרוב אחד אשר ירכז את הנושא ויעמוד בקשר עם החברה קדישא. לעתים מבקשים ידידים בשעת הלוויה להוסיף גם הם כמה מלים. זה יכול להיות מכובד ומרגש, אך גם יכול להיות למורת רוח המשפחה. בנוסף, מומלץ כי אבלים המתכוונים לומר קדיש בלוויה ואינם בקיאים באמירת התפילה, יעשו חזרות על הגייה נכונה של המלים.

מה לארוז אתכם ללוויה
ההליכה אל הקבר וטקס הקבורה עשויים לקחת זמן-מה, וגם אנשים שהם צעירים וחזקים, ובוודאי מבוגרים עשויים להתקשות לעמוד בעומס הנפשי והפיזי שהטקס דורש מהם. עליכם להיערך בהתאם: בחורף - קחו עמכם בגדים חמים (ומטריות) לעמידה ממושכת ללא תנועה. בקיץ - קחו עמכם כיסוי ראש נגד השמש ובקבוקי מים. אם צפויים להגיע אנשים זקנים או חולים - כדאי לקחת כסאות מתקפלים ולהציבם ליד הקבר. רוב הלוויות מלוות גם בבכי; ייתכן ותרצו להצטייד בחבילת טישיו או במשקפי שמש כהים. בלוויות מסורתיות נהוג ברוב המקומות לכסות את הראש; קחו עמכם כיפות לגברים ומטפחות או כובעים לנשים. אם זוהי לוויתו של נפטר גבר שהייתה ברשותו טלית, נהוג להביאה עמכם, על מנת שגופו ייעטף בה בזמן הלוויה. אם אתם מתכננים שלא ללכת בנעלי עור במהלך השבעה, כמנהג המסורת, הביאו עמכם גם נעלי בד אליהן תוכלו להחליף לאחר הקבורה.

איך להתלבש ללוויה
שאלת הלבוש נשמעת אולי שלא במקומה, כי אחרי הכל - מה משמעותם של הבגדים ברגע קשה של קבורה? עם זאת, כדאי שתדעו כי בני משפחתו הקרובים ביותר של הנפטר (הורים, בנים ובנות, אחים ואחיות, בעל/אשה) - אם ירצו לערוך את הטקס על-פי המסורת - יעברו במהלך הקבורה טקס קריעת קרע בחולצה שלגופם. כמו-כן, על-פי המנהג המסורתי, יישארו האבלים בבגדים שלבשו בלוויה במשך כל שבעת ימי האבל וישבו בבגדים אלו על הרצפה או על מצע נמוך. בתום ימי האבל, יש הנוהגים להשליך בגדים אלו ולא ללובשם עוד. לכן, כדאי להקדיש רגע של מחשבה מראש אילו בגדים יתאימו לשרת את צורכי שבוע קשה זה. המנהג הרווח במערב ללבוש בגדים שחורים לאות אבל אינו נהוג בקהילות ישראל.

הכנת הבית לשבעה
כאשר תחזרו מבית הקברות לאחר הקבורה, תגיעו אל המקום בו תשהה המשפחה בשבעת הימים הבאים. כדאי לחשוב מראש באיזה בית לבחור. לפעמים התשובה מובנת מאליה: בבית הנפטר. לפעמים יש מספר אפשרויות, וכדאי להעדיף את הנוחה מביניהן. יש לקחת בחשבון את הקרבה לביתם של האבלים ושל אורחיהם וכן את החלל שיש בדירה הרלוונטית: האם הוא גדול דיו למבקרים שיבואו, לעריכת תפילות ולמנוחה באמצע היום. יש הנוהגים לבנות 'סוכת אבלים' ליד הבית, על-ידי מתיחת יריעה (מפני השמש) ופיזור כסאות תחתיה. אל הדירה שנבחרה צריך להביא נרות נשמה, כסאות, ואם ייערכו שם תפילות - גם ספר-תורה, סידורי תפילה וכיפות. יש לסדר את הדירה ולפנות ממנה רהיטים מיותרים ודברי ערך שיכולים להינזק, וכן יש להכין מושבים נמוכים לאבלים. בבתי אבל נהוג גם לכסות את המראות. אין הכרח להספיק את הכל לפני הקבורה, אולם קחו בחשבון כי זרם המבקרים עשוי להתחיל מיד לאחר הקבורה, ולא כל בית ערוך למבקרים בכל רגע נתון.

סעודת הבראה
הסעודה הראשונה שאוכלים האבלים לאחר הקבורה עם שובם מבית הקברות נקראת 'סעודת הבראה'. נהוג לאכול מאכלים עגולים כגון ביצים, עדשים וכעכים, המסמלים את הגלגל הסובל בעולם ואת תחילת השלמתם של האבלים עם מעגליותם של החיים ושל המוות. נוהגים להתקין את סעודת ההבראה ממאכלים שיביאו שכנים וידידים, המתחילים לסייע בתהליך ההשלמה הרגשית כבר משעות אלו.


סידורים שונים